את המסע שלי ברפואת שיניים פתחתי כשחזרתי מהתמחות בארה״ב וחיפשתי מקום לפתוח מרפאה. מרכז אלרם ברמת אביב ג היה מרכז חדש וסולידי.
מצאתי להשכרה גלריה בחנות שקומת הכניסה היתה מרפאה שונה וחשבתי מה יכול להיות אטרקטיבי בקומת גלריה…. ואז בא רעיון החללית.
רציתי ליצור סביבה שמתכתבת עם התחושות המוזרות של הרדמה מקומית, לאופציה של גז צחוק שנותן תחושת ריחוף וכך נבנתה החללית.
המרפאה צוטטה באינסוף מאמרים על ארגונומיה וארכיטקטורה של מרפאות שיניים.
לימים לקחתי גם את הקומה התחתונה ובניתי מרפאה לתפארת עם דר׳ נפתלי ברזניאק האורתודונט ופרופ׳ עמי עמית הגניקולוג .
כשהמרכז ברמת אביב ג׳ הפך מסולידי למעוז בתי הקפה חשתי שאין זה מקום מכובד מספיק לרפואת השיניים שאני עושה.

ההשתלמות והידע בשיקום ואסתטיקה למבוגרים תרמה אף היא להגדרת הצרכים מחדש – החלטתי לעבור למרפאה אינטימית בבית פרטי בשיכון צמרת בתל אביב.
המרפאה החדשה עוצבה בסיגנון שמפרגן הן לילדים תוך ציטוט החללית אבל גם למבוגרים שמחפשים את הרוך הקשיבות והמצוייינות שנבטו והתפתחו מרפואת השיניים לילדים.

קראתי לעצמי dental artist ששוכן בחללית השן ככבוד לעבר וכך היא נראית היום.